תחרות הזמרים/ות הגדולה - רבע הגמר, מקצה ראשון
קודם כל, כנסוכנסוכנסו לפוסט לציון 15 שנה למותו של זאפה (פרנק, דאט איז) בקונכייה. לכאורה זה לא קשור לתחרות הזמרים/ות הדבילית, אבל זה מזכיר לי שהייתי שמח אם קפטן ביפהארט היה מתאים לקריטריונים להשתתפות בתחרות זו, אשר פורסמו במקור בחלק הראשון שלה (והנה השני, השלישי והרביעי). אמנם נקמיר היה חביב מספיק להגיב בפוסט האחרון ולבחור בין בללי לג’ואנה ניוסום, ולא יהיה לי אכפת להכריע רק על פי קול אחד, אבל אתם עדיין מוזמנים להגיב שם.
בכל מקרה, היום אעלה את החלק הראשון (מבין שניים) של מקצי רבע הגמר - החלק השני יעלה מתישהו…יתכן ולעולם לא! הו, הדרמה.
במקצה היום יתמודדו (גלגול תופים): נועם ענבר (הבילויים, אוי דיוויז’ן) מול דקס ריגז (אסיד באת’, דדבוי אנד דה אלפנטמאן וסולו) ובדו-קרב הגדול שבאופן עקרוני אמור היה להיות הגמר - דייויד יוג’ין אדוארדס (וובן האנד, 16 כוח סוס) מול בת’ גיבונס (פורטיסהד, עם ראסטין מאן).פה מגיע השלב הדבילי בו בעצם אנחנו מבינים שהשלבים המוקדמים של כל התחרות הדבילית הזו אמרו את כל מה שיש לומר על כל אחד מהמשתתפים, ולכן נותר רק לומר לכם שאם אתם רוצים לדעת משהו על המשתתפים, תלכו למקצים בהם כל אחד מהם השתתף בשמינית הגמר, כי כאן רק אשווה בין המתמודדים ואנסה להכריע למי מגיע להמשיך…אוי, כמה שזה מטומטם.
נועם ענבר מול דקס ריגז
מה הם עשו בשלב הקודם? ענבר היה כבר במקצה הראשון והביס את מרטינה טופלי-בירד. ריגז היה במקצה השני והביך את בק, ככה ששניהם לא ממש התאמצו בשלב הראשון. למען האמת לא חשבתי שאף אחד מהם יגיע לחצי הגמר, אבל נפלאות ההגרלה הביאו אותם למאבק של ראש בראש על התקדמות סנסציונית למדי - ממקצה זה יצא הסוס השחור שאולי אפילו יפתיע גם בהמשך!
האמת שההחלטה קשה - אני אוהב את שניהם, אבל לא עד כדי כך. לשניהם יש סוג של שטיק שהם נדבקים אליו, למרות שנדמה שיכלו לעשות איתו יותר. לענבר יש את יתרון השפה והמילים שהוא שר, אליהם אני מתחבר יותר, למרות שריגז בהחלט פואטי ובהחלט יש לו יתרון של קול בנזונה-שלא-יאמן. טוב, צריך להגיע להחלטה…ריגז, שיהיה. אולי אני אתחרט על זה יותר מאוחר, אבל בנתיים, נו שויין.
אדוארדס מול גיבונס
אדוארדס לוקח, אני כבר אומר, ולו בגלל שזכיתי להצטמרר מהקול שלו בהופעה חיה, כשלצערי עדיין לא זכיתי לחוויה כזו עם גיבונס. המבקרים של שניהם יטענו שהם אובר-דרמטיים, מלאי פאתוס, רגשניים, חד-ממדיים מדי, תובעניים מדי…מבחינתי שניהם הווקאליסטים הטובים בעולם בדיוק בגלל שכל פיפס שמושר מהגרון שלהם צרוב מכוונה ותשוקה לרגע המוזיקלי המסוים בו הוא בוקע, וגם לחיים ולמוזיקה בכלל. אדוארדס לוקח גם בגלל שהוא פשוט שר יותר, לעומת גיבונס שבירכה ארבעה אלבומים מלאים עם קולה, פלוס אלבום ההופעה של פורטיסהד - אדוארדס כבר עבר את העשרה בערך באותו פרק זמן של פעילות, ולכן יש לו מסלול של התפתחות, השתכללות, התעדנות והתפרקות. גיבונס נותנת את אותו דבר, פחות או יותר, בכל אלבום ובכל הופעה - לא שזה רע, זה מדהים וחסר תקדים בעוצמתו, אבל גוף היצירה והשירה שלה, לעומת זה של אדוארדס, הוא חסר.
אז, בקיצור נמרץ: אדוארדס ודקס ריגז ממשיכים הלאה, הישראלי והאישה מסתפקים במאבק הצמוד שניהלו עד כה. אדוארדס צפוי ללכת עד הסוף, ריגז תלוי בהגרלה ויכול להגיד תודה על כך שהגיע לארבעת האחרונים. במקצה השני והאחרון של רבע הגמר יתמודדו: דון מקקרת’י (האישה האחרונה בתחרות, עד שתתקבל הכרעה בין בללי לניוסום לפחות) מול טום וייטס וג’ון פרושיאנטה מול המנצח/ת בין בללי/ניוסום.
בע
רביעי, 17 בדצמבר 2008 בשעה 7:08
אני לא מאמינה שהפייבוריטית שלי נפלה בשלב כה מוקדם
טוב, אז מעכשיו אני נאלצת לתמוך בגברת מקקרת’י….