כל מיני דברים שמנענעים לי את האגן

המשכן החדש

אנא עדכנו את הדפדפנים שלכם.

אני לא ממש רוצה להשקיע בבלוג זה בזמן שאני מתכונן למעבר לאכסנייה החדשה, אז תסלחו לי. מבטיח להשקיע מעט יותר בעתיד.

בנתיים, זה ממש מצחיק. אכתוב על זה וגם קצת על קולנוע, שקשוקה, פול ופנטזיות רוק בפייסבוק כשאעבור באופן סופי.

מעבר לזה אני מחפש המלצות להורדת מוזיקה מעניינת. אני קצת ממחזר דברים בזמן האחרון, ולמען האמת נהנה (באיחור לא אופנתי והיפסטרי בכלל) מאוד מאנימל קולקטיב, במיוחד מהאלבום האדיר הזה.

מפנק או לא מפנק?

עד שעוברים דירה, הרשו לי להמליץ לכם על הטקסט הנהדר הזה של יאיר יונה. מעניין לקרוא את הטקסט בהקשר של הדיון המעניין שהתפתח קצת בפורום מוזיקה ישראלית בויינט.

בנוסף, יש איזו להקת סטונר-דום-מטאל-שיהיה, בעצם הם צמד, שנקרא Eagle Twin, וזה הדבר הכי טוב ששמעתי בזמן האחרון. אז קחו ותהנו גם אתם.
חוץ מזה, אם מישהו/י יודעים במקרה איך קוראים למין סוג כזה של שום, עגול, לא ממש שיניים אלא ממש שום אחד העומד בפני עצמו, אשמח לדעת.

לסחבק נמאס מהשטויות של בלוגלי, וחברי דובי בא לעזרתי בדיוק בזמן כאילו הוא קרא את המחשבות שלי שהירהרו במעבר. כנראה אז שבימים הקרובים כבר אתחיל לכתוב את אותו הבלוג, רק בכתובת אחרת ובתקווה שעם עיצוב קצת יותר ראוי לבולשיט שלי.

כמובן שאעדכן כאן בכתובת החדשה, בנתיים הנה לינק להורדת האלבום החדש והמצויין של סיקרט צ’יפס 3. שלא תגידו שאני לא מפנק אתכם.

ראו כאן, ותודה לבלוגלי
אהממ

כל היום אני מנסה להתחבר, בסוף אני שיכור (ממוחיטו משובח, רק בגרמניה עושים אותם כמו שצריך. מוחיטו ושואה, זה מה שיודעים לעשות פה. מכוניות? פילוסופים? תרבות? מי צריך את כל זה בין השמדת עם למוחיטו) ואין לי כוח לעשות את הפוסט שתכננתי לעשות, אז אני מבקש, גם אם באופן סימבולי, שכל שני האנשים שזה מזיז להם יפנו את האצבע האמצעית שלהם עכשיו לכיוון המסך ואיפה שכתוב “בלוגלי”. שואה, פשוט שואה.

 הפוסט הזה היה אמור לעלות שלשום, לא ברור לי מה קרה בדרך…
יש אנשים יקרים שממש מחכים לפוסט הזה, אז בשבילם ורק בשבילם אני דוחה הכל וכותב אותו.

חלק א‘, חלק ב‘, חלק ג‘, חלק ד‘

שלום חנוך - כי האדם עץ השדה

אין קליפ ביוטיוב עם ביצוע של שלום חנוך! טוב נו, שתהיה נורית גלרון (שאני ממש לא אוהב). לא במצברוח רגשני, אבל אני מניח שאפשר להיות ציני כלפי השיר הזה - אני ממש לא.

The Beatles - Eleanor Rigby

נדמה לי שזה השיר ששמעתי הכי הרבה פעמים בחיי. גם, קל להיות ציני, אבל יכול להיות שזה השיר שאני הכי אוהב (אה, שכחתי לכתוב אוהב בפעם הראשונה שכתבתי את המשפט הזה̷ ושהכי מרגש אותי.

Queen - Bohemian Rhapsody

כפי שכתוב שם, בהחלט יש מצב שזה השיר הגדול ביותר שנכתב אי-פעם. יכלו להופיע ברשימה הזו עוד כמה שירים של קווין, אבל מ’לעשות. גם הסצינה המופלאה ב”עולמו של ווין” מוסיפה ניקוד, אם אפשר בכלל להוסיף משהו, בעיקר סנטימנטליות נוספת.

Jeff Buckley - Dream Brother

האמת האמת שהקול של באקלי הוא באמת מדהים, אבל בימינו הוא בעיקר מעצבן אותי. אם הוא לא היה מת בגיל כה צעיר יכול להיות שהיה לוקח לו איזה ארבעה-חמישה אלבומים עד שהיה מצליח למצות את הפוטנציאל שלו, אבל יכול להיות שגם לא. לעולם לא נדע…באסה, אה? הוא ידע לכתוב שירים אבל, גם מילים, והשיר הזה בעיני ברמה אחת מעל לשאר האלבום.

Woven Hand - Story and Pictures

שיר האהבה הגדול בכל הזמנים.

אשתדל להמשיך לכתוב על בסיס יומי, אבל בלי נדר. אולי אספר קצת חוויות מהסופ”ש שעבר עלי בהמבורג.

ראשית כל, שתי הערות: אני נוסע לכמה ימים אז הבלוג יחזור להתעדכן, אני מקווה, באופן יומיומי רק ביום שני. שתהיה שבת שלום. הערה שניה: בלוגלי מתעקש לא לעבוד כל בוקר, וזה ממש מעצבן.

ראו: חלק א‘, חלק ב‘, חלק ג‘.

PJ Harvey - The Letter

שילוב אידיאלי בין אותיות וכתיבה לבין ארוטיות ותשוקה. בהופעה זה פחות מגניב מבאלבום, אבל ניחא. מסתמן שהגיטריסט בקליפ הזה הוא ג’וש קלינגהופר (מ”גנבי האופניים”, הלהקה לא הסרט, שעבד גם עם פרושיאנטה).

Tears for Fears - Head over Heels

אחת מלהקות הפופ הגדולות בהיסטוריה, ביציאה מבריקה ומענגת שבחיים לא ימאס לי לשמוע. הקליפ המקורי שלמטה קלאסי, והגרסה הזו קורעת מצחוק.

Beastie Boys - So Whatcha Want

אני מת על הביסטי בויז, הלוואי שאזכה לראות אותם בהופעה שוב (אז בנמל ת”א כשהייתי בן 13 זה לא נקרא). נדמה לי שקוואמי אמר שהשיר הזה הוא הוכחה שגם סנייר מסומפל יכול להשמע יותר חי מכל סנייר חי, או משהו כזה. אכן, הסנייר הכי מקפיץ בהיסטוריה.

Depeche Mode - Policy of Truth

אם הייתי הולך להופעה שלהם בארץ והם לא היו עושים את השיר הזה, הייתי ממש מתעצבן. נדמה לי שהם באמת לא עשו אותו, אז מזל שלא הלכתי.

שבלול - אבשלום

לא יודע למה, אבל בא לי לשים דווקא את הגרסה של רוקפור.

שבת שלום ומבורך!

(חלק א’, חלק ב’)

אתמול השירים היו קצת רכרוכיים, אז היום אני קורא לחמישיית השירים “חמישיית אסף-איקונו”, כמחווה למשפחת ג’קסון ולאיש יקר ואומו.

Ween - Baby Bitch

Melvins - Hag Me

Sleepytime Gorilla Museum - Phthisis

קליפ לא רשמי ומעט מאעפן, אבל הגרסאות בהופעה שיש ביוטיוב לא עושות צדק לשיר.

Goatsnake - A Truckload of Mama’s Muffins

מאיר בנאי - גשם

הנה חלק א’ מאתמול

Crowded House - Weather with You

קשה לי לבחור שיר אחד משלל הקלאסיקות העצומות של הלהקה הסופר-אנדרייטד הזו. תורידו את אוסף הלהיטים שלהם ותהנו בעצמכם קצת. שיהיה השיר הבא, בעיקר בגלל המעבר הנפלא בין הבית הראשון לשני.

Sixteen Horsepower - Praying Arm Lane

גם, יכול היה להיות שיר אחר מבין האינספור הנפלאים של אדוארדס בכלל ובסיקסטין הורספאוור בפרט, אבל הפור נפל על השיר הזה.

אתי אנקרי - מיכאל

גם “עד מתי” או “רואה לך בעיניים” היו מועמדים, אבל הלכתי בסוף על השיר הזה, כי הוא “שיר ילדים” ואיכשהו זה הופך אותו לעוצמתי יותר.

Tom Waits - Cold Cold Ground

טוב, היום אנחנו באווירה מלנכולית, אז נלך עד הסוף עם זה, כנראה.

Portishead - Half Day Closing

ומה יותר מתאים לסגירת רשימת שירים די מלנכולית מפורטיסהד? שוב, כמעט כל שיר שלהם יכל להיות ברשימת השירים האהובים עלי, אבל נדמה לי שזה מלווה אותי בצורה הכי אינטימית.

יום נעים ולהתראות מחר (?)