כל מיני דברים שמנענעים לי את האגן

הדבר היחידי שיותר מקובע, שמרני, לעוס ומשעמם מגלגל”צ על שדרניה ועל הפלייליסט שלה זה הדיונים ה”ביקורתיים” שבאים גלים-גלים אחת לכמה חודשים מסיבה כזו או אחרת על התחנה.

נמאס, באמת. לדבר על גלגל”צ בפורומים של “מוזיקה אלטרנטיבית” זה כמו להקים ועדת חקירה אחרי שקורה אסון כלשהו: במקום לעשות משהו מעשי ולהמשיך הלאה, מתבכיינים קצת, מגיעים לאותן מסקנות פעם אחרי פעם ומביאים אותה בטפיחה עצמית הגונה על השכם.

יודעים מה, לא רק שאין שום בעיה עם גלגל”צ, אני חושב שזו תחנה מעולה שעושה את מה שהיא עושה בצורה הכי מקצועית ויעילה שיכולה להיות. נכון שזה בעייתי שזו תחנה של הצבא, אבל בחייאת - זו אחרונת הבעיות בישראל בכלל ובתרבות ובמוזיקה בארץ בפרט. הבעיה טמונה, כרגיל וכמובן, באלטרנטיבות - לאומנים דמגוגים ואלימים כמו ליברמן יש בכל מדינה, אבל מדינות אחרות מציעות חלופות כלשהן. בישראל כרגע אין חלופה לליברמן. תחנות מיינסטרים שפונות לקהל רחב ככל האפשר הן הדבר הכי לגיטימי שיש, הבעיה בארץ היא באלטרנטיבות - לדעתי לפחות שלושת רבעי מהמתלוננים הסדרתיים על גלגל”צ לא נוקפים אצבע על מנת לתמוך באלטרנטיבות הקיימות ולהרים אותך ממעמדן השולי והנידח, ולא, 88 זה לא אלטרנטיבה.

די, נמאס. פלייליסטשמייליסט, לא נעים לכם: אל תקשיבו לזה, אל תדברו על זה, כן תקשיבו לתחנות אחרות וכן תלכו ותפיצו את הבשורה שלהן.

איף

מעולם לא חיבבתי יותר מדי את ניין אינצ’ ניילז, גם לא את דילינג’ר אסקייפ פלאן (שאפילו זכיתי לראות בהופעה והיה כאוטי ומהנה, אבל לא ברמה שאתחיל באמת לאהוב אותם). אבל, פתאום נתקלתי בקליפ המגניב הזה - מעבר לזה שמדובר באחד השירים היותר טובים של NIN ושזה מגניב לראות את DEP עולים לבמה עם האנרגיות המטורפות שלהם לבצע אותו יחד עם רזנור ועבדיו, בחיים שלי לא ראיתי וידאו מקצועי מזוית כזו וזה ממש מגניב.

דבר שני שמדליק לי ת’קרבורטור בימים האחרונים, זה הפרוייקט הגאוני והמרגש של קוטימאן. לא חושב שאכתוב על זה יותר טוב ממה שנדב רביד כתב, אז תעשו לעצמכם טובה ותקראו את מה שרביד כתב ובעיקר תלכו לאתר של קוטימאן. כמו שהצעירים אומרים, “אין דברים כאלה” (לא הכתיבה של רביד ולא הגאונות המכוננת, כן כן גאונות מכוננת, של קוטימאן).

דבר שלישי שממסמס לי את החצוצרות הם מורפין - להקה מרהיבה שהונהגה על ידי זמר/מלחין/בסיסט/משורר גאוני ומרגש (ואף יהודי) בשם מארק סאנדמן, שמת צעיר, הרבה יותר מדי צעיר. עזבו דיבורים, הנה וידאו בהופעה שמי שלא ירוץ להוריד דיסקים שלהם בעקבותיו הוא או אידיוט או שמכיר ואוהב אותם כבר:

דבר אחרון שמרחיב לי את הרקטום הוא כמובן האיחוד של פיית’ נו מור, והנה בלוגון שפתחתי יחד עם זוגתי ועם חברה טובה נוספת לכבוד המאורע ההיסטורי.

שאו ברכה